מה זה כלזיון?


מה זה כלזיוןמה זה כלזיון? ממה הוא נגרם? מה ההבדל בינו לבין שעורה ואיך מטפלים בו? ד"ר ארנית קריסטל-שליט מסבירה שבעפעפי העיניים ישנן בלוטות המפרישות חומר צמיגי הקרוי מיבומיאן. כשאחת מהבלוטות נסתמת או נחסמת, שאז תוכנן שהיה אמור להתנקז ולהיעלם מצטבר וגורם לנפיחות קטנה בעפעפיים. הכלזיון עשוי להידמות לשעורה בעין, אולם מדובר בשתי תופעות שונות. 

השעורה הנה דלקת חיידקית פעילה ולפיכך מגיבה על פי רוב לטיפול אנטיביוטי בתוך ימים ספורים, בעוד שהכלזיון איננו נגע דלקתי, לכן הוא איננו מגיב לטיפול אנטיביוטי ודורש טיפול שונה. חסימתן של בלוטות המיבומיאן שבעפעפיים עשויה להיגרם מדלקות עיניים חוזרות (כמו לדוגמה בלפריטיס), או מהיגיינה ירודה באזור העין.

 

דרכי הטיפול המקובלות 

הכלזיון אינו גורם לכאב משמעותי, למעט מקרים שבהם מתפתח זיהום מקומי, והוא מהווה בעיקר מטרד אסתטי. אלא שבמצבים מסוימים הנפיחות גדולה ברמה היוצרת לחץ על הקרנית ועשויה לגרום לטשטוש הראייה. הטיפול הראשוני מורכב מהנחת רטיות חמות על העפעף ועיסוי עדין של המקום. טיפול זה נחשב ליעיל, והוא בדרך כלל מביא לפתיחת הבלוטה החסומה ולהיעלמותו של הכלזיון. 

במידה ומדובר בכלזיון עקשן, הטיפול עשוי לכלול גם שימוש במשחה, טיפות עיניים, ולעתים רחוקות יש צורך בפתיחה כירורגית. עם הטיפול, הכלזיון אמור להיעלם בחלוף שבועות מספורים. עם זאת, במקרים שבהם כול הטיפולים הללו כשלו, יש לפנות לפתיחה כירורגית.

 

כיצד מתבצע הניתוח להסרת הכלזיון? 

אצל מבוגרים, מבוצע הניתוח להסרת הכלזיון בהרדמה מקומית ואורך דקות ספורות. בילדים, נערך הניתוח בהרדמה כללית, כך שלאורך כול הניתוח הם שקועים בשינה עמוקה ואינם חשים כאב. הילד מחובר לאינפוזיה בסמוך לתחילת הניתוח, דרכה מוזלפים חומרי הרגעה להפחתת תחושות הפחד והחרדה של הילד. 

בשלב זה רשאים הורי הילד לשהות עמו בחדר הניתוח עד שחומרי ההרדמה מתחילים להשפיע. במהלך הניתוח מרימים את העפעף ומבצעים חתך זעיר מעל לכלזיון לניקוז החומר שהצטבר. בתום הניתוח מופעל לחץ באזור העפעף למניעת דימום. 

על פי רוב, לא נדרשים בתפרים בסיום הניתוח אלא רק חבישה. בגמר הניתוח מועבר הילד למחלקת התאוששות, על מנת לאפשר לו התעוררות בטוחה והדרגתית תחת השגחה, ולאחר מספר שעות של מנוחה, הוא משוחרר בדרך כלל לביתו